פרק 4: סיפור על נפילה "מיינדפולית":
לפני שנים רבות, בכפר קטן בהודו הרחוקה,
שלחה אמא את בנה למכולת עם 10 רופי וביקשה שיקנה בקבוק שמן.
הבן הטוב רץ לכפר הסמוך, קנה בקבוק שמן, רץ בחזרה, נפל בבוץ ונשפך לו חצי מהשמן שבבקבוק.
הוא חזר בוכה הביתה וסיפר בצער שאיבד מחצית מהשמן 😥
למחרת שלחה האם את בנה השני למכולת עם 10 רופי וביקשה שיקנה בקבוק שמן.
הבן הטוב רץ לכפר הסמוך, קנה בקבוק שמן, רץ בחזרה, נפל בבוץ ונשפך לו חצי מהשמן שבבקבוק.
הוא חזר צוחק הביתה וסיפר שהציל מחצית מהשמן 😂
הוא בטח לא הפסיד את השיעור בפסיכולוגיה חיובית ולמד שבכל משבר יש הזדמנות וכדאי להסתכל על חצי הכוס המלאה.
למחרת שלחה האם את בנה השלישי למכולת עם 10 רופי וביקשה שיקנה בקבוק שמן.
הבן הטוב רץ לכפר הסמוך, קנה בקבוק שמן, רץ בחזרה, נפל בבוץ ונשפך לו חצי מהשמן שבבקבוק.
הוא חזר מחויך הביתה, סיפר שהוא מבואס שאיבד מחצית מהשמן, שהוא שמח שהציל מחצית מהשמן ושהוא מתכוון לעבוד כדיי להרוויח 5 רופי ולממן את הנפילה.
זו היתה נפילה "מיינדפולית":
לא אסון, לא נפלא, פשוט מה שזה: חלק התפשל, חלק הצליח,
נוכחות עם שני החלקים
זיהוי הטוב והרע
בחירה בעבודה ובחיוך 🙂
*מכיוון שלא מצאתי תמונה של ילד רץ למכולת נופל, בוכה, מחייך, עובד…
בחרתי בתמונה של אורי וגלי עובדים, הם בטח משלמים על משהו, אני מחייכת (פשוט לא רואים את זה) והריצפה נראית זוועה כאילו נשפך עליה שמן. זה נחשב קשור איכשהוא?
המשך מחשבות על אותה נפילה בחלק ג'.
