פגישה לאין קץ - עמית עמר

פגישה לאין קץ

Amit-Amar-Family
Amit-Amar-Family

מה זה בשבילך יומולדת?
שאל נדבי באחת מתוך אין קץ שיחותנו. עניתי: הזדמנות לחגיגה, זמן בו מקובל לשים אדם במרכז.
זה הכל? שאל השונס באכזבה. מה כל כך משמח בזה?
לא יודעת. בעצם אני כן יודעת. מה שמשמח זו השימחה שבבחירה בשמחה. הבחירה בחיים. יומולדת בשבילי זה לחגוג את החיים. בשמחה ואהבה. בלי סיבוכיי מיינד, מדדים וסיכומים. לא צריך לסכם.

במפגש הסיכום של קורס מיינדפולנס בעבודה, התבוננו על השאלות האישיות שליוו אותנו במהלך הקורס. השאלה שלי היתה: האם למדוד את הערך שנותנים מפגשיי מיינדפולנס בעבודה? האם לחקור? מה לחקור? איך? חקירה מדיטטבית זה נחשב? חקירה שאינה אקדמית תקפה? מהימנה? את מי ישרת המחקר? מה יש להוכיח? מה מבקש להתגלות? מה חשוב? איך זה מרגיש בגוף כשאני חוקרת כך או אחרת? איך אדע שיש שם אהבה?

במפגש התרגול החודשי הייתה אהבה. בוגרת טרייה של קורס מיינדפולנס בעבודה, כבר במפגש התרגול הראשון שלה תרגלה פעמיים חצי שעה מדיטציה!!! (היא בחיים למי שדאג). הקשבנו לטנזין פאלמו מדברת על אהבה והצמדות, וסיפרנו על מה שקורה עכשיו: זמן בין מיצרים, מעברים, סביבה מבקרת, חששות מהדבר הבא והלא נודע. פגשנו את התודעה שלנו, שוב בפגישה לאין קץ.

מהי תודעה?
שואלים רבים ומומחים בספר בשם זה. פרופ' יעקב רז, סיפר במהלך הסדנה "איך אני יודע שאני יודע" שהנחה, על ספר זה, שהולך ומתרקם לכדי כ 800 עמודים.  לא הצלחתי לדמיין את עצמי מחזיקה ספר כבד כזה אז הסתפקתי בקריאת הפרק, שכתב ושלח לנו רז מתוך הספר: "צייר לי תודעה". כשאני מציירת לי תודעה, היא בעלת צורה של שחף דמיוני או מבנה של להקת שחפים או זרזירים, חופשית מצורה ומבנה. קיבלתי במתנה מאחותי נורית (כפרה עלייך) את הספר והוא הצטרף יחד עם החולצה החדשה, המתנות, השוקולדים והעוגות המתוקות, הברכות והשיחות, לחגיגה של החיים, האהבה והשימחה. אני לא יודעת אם אני והוא (הספר), ניפגש לכל אורכו וכובדו, דייט ראשון היה מוצלח ומפגש שני כבר בדרך.

הלילה איפרד מביתי, ארמוני, מבצרי, מנזרי לשבועיים. אצא עם גלי למפגש עם הדרך הגבוהה (Alta Via 1 בדולומיטים). לכאורה, משהו השנה חוזר על נהר ההתרחשויות משנה שעברה, אך אני איני אותה אני, אהוביי, יקיריי, מכריי, עבודתי, ארצי ועולמי אינם אותו נהר.

אז מה זה יומולדת בשבילך? 
אירוע פתאומי לעד, כמו החצבים ששוב הפתיעו באוגוסט (זה מזכיר לי את זו שכל יום בצהריים מופתעת שהילדים רעבים), אירוע לחגוג את החיים, הזדמנות למפגש עם נהר אנשים וחוויות, הזדמנות להודות בקול על כל הברכות מחבריי,לברך עליי, על משפחתי משכבר וזו שמתרחבת (תבורכו 💙שי ונעמי💙), הזדמנות לגלוש על גלי אהבה ותודעה, הזדמנות לפגישה לאין קץ.

* בתמונה: עמר שלב ב', מסתדרים בזוגות, כמה שימחה וכמה אהבה, קשה לא להיצמד לזה…
*שיחה של טנזין פאלמו על אהבה והצמדות
* פגישה לאין קץ– שיר אהוב עליי במיוחד של נתן אלתרמן. אורי שר ומנגן אותו הכי יפה בעולם. אני שרה אותו בליבי ובקול פעם אל גלי, פעם אליי ופעם לתודעה, לזו שלי ולזו הבלתי נפרדת, שמעבר לזמן ולמרחב.

לשיתוף
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
דילוג לתוכן