"אז איך אפשר לאמץ את הלך הרוח הנכון? יש רק דרך אחת, ולמרבה הפרדוקס, היא כרוכה באימוץ הטכניקה הנכונה"
כך כותבת מארי קונדו בספרה סוד הקסם היפני.
את הספר קיבלתי במתנה מבוגרות קורס מיינדפולנס בעבודה.
במהלך הקורס הן טענו שוב ושוב שיש קווי דמיון בין הלך הרוח שמאפיין מיינדפולנס, להלך הרוח עליו מדברת הסופרת.
אני באמצע הספר וכבר נכנס בי הלך הרוח המדובר. זה מה שלמדתי על הטכניקה עד עכשיו:
1. יש צורך לשאול את עצמך: "למה אני רוצה לסדר?" (מזכיר קצת את סיימון סינק, Start with Why)
2. להגדיר "אירוע" סידור שיטתי. לפנות לזה זמן ביומן.
3. לעבור לפי קטגוריות ולא לפי מיקום. מן הקל אל המורכב: בגדים, ספרים, מסמכים, שונות…
4. לחלק את הסדר ל 2 : קודם לזרוק ורק אח"כ לסדר.
5. תהליך הניפוי כולל להוציא הכל מאותה קטגוריה (מכל הארונות), להחזיק פריט פריט ולשאול:
האם הוא משמח?
ורק אם כן, לשמור.
מה שקרה לי מרגע שהתוודעתי לספר:
1. עוד לפניי שהתחלתי לקרוא התווכחתי איתו. למשל: "מה לי יש כבר ללמוד מעוד אחת שעושה קופה על עקרות בית נואשות?"
2. התעורר אצלי צורך פנימי בסדר קצת אחר. יותר נקי. מאוורר. צורך פנימי לשקשק קצת את המוכר.
3. קראתי את ראשי הפרקים. זה עשה שכל. החלטתי להתמסר. "נעשה ונשמע".
4. הגדרתי אירוע סדר של שבועיים.
5. התחלתי לעבוד. בלסדר.
מסתבר שאני אוגרת כמויות!
אני!?!?! הידועה בהפרעת הסדר והארגון + הפרעת צבעים בכלל ותכלת בפרט 💙
שאלות:
1. "יש רק דרך אחת" – האמנם? כשמישהו אומר שיש רק דרך אחת והיא שלו, ש"האמת" אצלו, אצלי מתעורר הספק וחוסר הנוחות ואף האמון 🤨
2. האמנם באמת אפשר לעשות משהו אחת ולתמיד? דיאטה, שגרת אימוני ספורט/ מדיטציה? האם לא נדרש אימון מתמשך אחריי האירוע ה"מכונן"?
3. איך נשים דתיות שעובדות משרה מלאה עם ילדים בבית מצליחות לעשות את כל מה שכרוך בהכנות לפסח "תוך כדי תנועה"?
4. האם יש מסורות בדתות שונות שמדברות על סדר דווקא בתקופה הזו של השנה כמו ביהדות? 🔯
5. האם יש משהו אנרגטי באביב שקורה אותנו לאוורור, ניפוי, התחדשות וסדר? או שזו הטיה תרבותית יהודית?
אכן יש בתהליך המדובר קווי דמיון לאימון מיינדפולנס בכלל ולמודל פנס המיינדפולנס בפרט:
1. יש להביא לתודעה את המצב הקיים ☯️
הוקרה: " יש לי שפע מבורך" וכאב: " עמוס מדי"
ואת המצב הרצוי/ החלום/ המטרה: "חפצים שמשרתים אותי ואני אוהבת אותם במינון מדויק, נוח לי להסתובב בבית ולשלוף מאחסון"
מדיטציית תשומת לב פתוחה מאמנת להביא לתודעה את מה שיש עכשיו. הכל. בלי להאשים או לשפוט.
2. נדרשת חשיבה 🧠 התכווננות. תכנון. הגדרה.
מדיטציית ריכוז מאמנת להתמקד באובייקט אחד. למשל הנשימה. למשל: משימת הסידור.
3. הרגש הוא כמו מצפן 💙 הוא יודע מה כן ומה לא. אם אחזיק בגד בידי, היד והלב ידעו אם הוא רך ונעים ומשמח אותי או לא.
הגישה לתרגול היא המצפן: גישה שאינה ביקורתית או שיפוטית. גישה שאומרת: זה מה שיש עכשיו ומכוונת לרכות.
4. הפעולה היא חלק מרכזי במיינדפולנס כמו בסדר 👣
הלך הרוח של מיינדפולנס מאפשר לפעול ביציבות, רכות ובבהירות. הלך הרוח הזה מטופח ע"י הפרקטיקה: מדיטציה, פעולות יומיומיות בתשומת לב ושאילת שאלות.
5. כשאלו מתרחשים, כולם או לא, בסדר הזה או לא, מתקיימת הוויה מסוימת. שיש לה סדר אך היא ריקה מצורה. משהו מסתדר. מתמרכז. נהיה שקט, יציב. חופשי 🦋
ה"אני" המקורי מגלה את פניו, ה"אני" המוכר משנה את פניו.
איך שאני מכירה את הדברים, זה מחזיק לרגע או כמה רגעים, לתקופה כזו או אחרת ואז הבלגן מגיע שוב. ושוב מהתחלה:
הוקרה-כאב-חלום- תודעה-מחשבה-רגש-פעולה-הוויה-חלום…
העניין הוא שלא חייבים הבטחה שלא תהיה סערה, כי ברור שהיא תגיע 🌊
פשוט בפעם הבאה, אנחנו נרגיש יותר בבית, אנחנו, הבית, הסירה נהיה אולי קצת יותר יציבים, רכים, שמחים ומסודרים.
*בחזרה להוקרה: תודה רבה רבה הדר, דקלה ועידית היה לי נפלא איתכן בקורס ומה שלמדתי מכן מזכיר לי לרענן מדיי פעם את "תודעת המתחיל" ומאד משמח 💙
*בתמונה1: אני והארון. תודה רבה Dana Ram Photography דנה רם צלמת הנהדרת💙
*בתמונה 2: מודל פנס המיינדפולנס. מטרתו: לייצר סדר, כמו כל מודל. אין כאן טענה שככה המציאות נראית אלא שניתן להסביר באמצעותו פן של המציאות.
