זה התחיל משיחה שהיתה בווטצאפ בנות השכונה ביום סערה:
שכנה 1: יש חתול שוכב גוסס או מת על הכביש צמוד למדרכה בין הבית שלי לשל שכרעם. (כנראה נדרס ) מה עושים? למי מודיעים?
שכנה 2: ניסיתי להרים אותה לארגז. היא לא נותנת לי להתקרב. מישהו אמיץ יותר יכול לעזור? היא רטובה ופגועה
שכנה 3: לי קשה להתקרב אליה …האם יש איזה מוקד שאתן מכירות שאפשר להתקשר אליו שיאספו אותה לטיפול?
אני רציתי לכסות את הראש ולהיכנס מתחת לפוך ולא לשמוע בכלל.
רגע 1: נדב עלה לבדוק במה המדובר, יש לו כשרון לבדוק דברים ולמצוא חיות.
רגע 2: מצאתי את עצמי באוטו בדרך לוטרינרית עם חתולה בוכה מאד מאד, ילד שמדבר אליה ומלטף אותה וריח מזעזע.
רגע 3: ד"ר אורנית הויטרינרית צילמה ובדקה (אין שברים, יש דברים מוזרים בבטן, מבט מזוגג, טיקים. אין חום גוף, אין נוזלים, אין אנרגיית חיים), נתנה תרופות, כלוב, בקבוק מים חמים והוראות טיפול.
ואז היה צריך להכניס פרטים למחשב. קראנו לה סימה כי זה שם של תותחית. כל מי שאני מכירה בשם הזה היא תותחית.
משמעות השם סימה: אוצר (בארמית). אם ככה היא מצאה את שונסי והוא אותה, היא בטח אוצר. וכמובן שהיא קיבלה את שם המשפחה שלנו. רק עד שנמצא לה בית.
מחשבה 1: ברגעים כאלו אני צריכה את אורי, מה זה השטויות האלה של הקייטנת צבא הזאת? שיחזור הביתה.
מחשבה 2: אולי נעמי תבוא? היא יודעת לטפל בחיות, אורי יודע לטפל בחיות.
מחשבה 3: אני לא יודעת לטפל בחיות.
אז מה אני כן יודעת?
אני כן יודעת 1: פיניתי את היומיים האלו ביומן כדיי להתאושש מעקירת שן, להסתנג'ר לטובת תפעול לו"ז אימונים ובגרויות של שונסי ולסגור דברים רגע לפניי שבוע חופשה בתאילנד.
אני כן יודעת 2: את מה שלימד הבודהה, מה שמלמד המורה שלי, מה שלימדה זו שלפניו ומתווכחת איתם. גם איתי. אני כן יודעת שזה דפוס דיי דפוק.
אני כן יודעת 3: את התכנים, המשימות, המטרות והתוכניות שעל שולחני.
אז למה אלהים צוחק?
סצנה 1: בערב ישבנו סימה ואני מול האח וראינו סדרת בנות נפלאה בנטפליקס: אן עם הצמות. מאד נהננו.
סצנה 2: בבוקר נדב שם לה בקבוק מים חמים. נראה היה שאנחנו בכיוון הנכון. הוא יצא לאימוניו ואני עבדתי במטבח לידה וחשבתי כמה לא מתאים לי כל הסיפור הזה עכשיו.
סצנה 3: בצהריים גיליתי שהיא נפרדה מהעולם הזה. הופתעתי מהצער והדמעות שהגיעו. אחה"צ בגשם נדב קבר אותה. הוא אמר שלא אצא שלא אתאמץ, אתקרר, אצטער יותר.
אז מה למדתי מסימה?
1. שאולי ההבדל בין יודעת ולא יודעת הוא לא כזה גדול, תכלס בכל רגע נתון יש כאן 3 חתולים, כלב או שניים, ילד או שניים והם מטופלים לא? אז מה אם אני מטפלת בהם בלי לדעת. אולי עדיף. לפחות אז אני לא מתווכחת.
2. אז מה אם נדבי לא יודע לתת תרופות, הוא כן יודע, כמו אורי וגלי להיות עם בעל חיים בשימחה ובצער.
3. אז מה אם לא גילינו מה האוצר שסימה הביאה איתה לתקופה ארוכה, אולי מה שחשוב שהיו כאן כמה רגעים של חסד.
