עצמי היקרה: ממה השתחררת?
אני שואלת את עצמי בעצת גל ג'וארי כתרגיל לפסח.
עצמי הפולניה, שולפת רשימה נאה של פריטים שטרם השתחררתי מהם.
ובכל זאת, אני מקשה.
ועונה:
השנה השתחררתי מהפיברומיאלגיה🧚♂️
לפני 3 שנים, אחרי כמה שנים של כאבים מפושטים וחוסר אנרגיה לא ברור הרופאים נתנו לסבל שם: פיברומיאלגיה.
קצת אחרי, סמדר דטנר הנפלאה,
שראתה בי מתה מהלכת, התחילה לטפל בי והעבירה את חשבון האנרגיה שלי ממצב של מינוס מליון למשהו שמתקרב לפני השטח.
ליאורה בירנבאום הנדירה הסתכלה לי לרגע לתוך הנשמה והציעה לחפש שלום בין רצונות הלב המנוגדים. הפנס שלה מאיר את דרכי מרחוק.
תמי ברוך הנהדרת, מורת הדרך הפיזית שלי, עזרה לי בכמה נקודות קיצון
להתרומם ממצבי מעיכות קיצוניים למצב של פעילות פיזית נורמטיבית.
אורלי דנסקי גרינברג המבורכת נכנסה לתמונה וממנה שמעתי לראשונה שריפוי אפשרי. שנה וחצי אחרי, יד ביד עם כל המקצועיות, הלב, הנשמה והתודעה הגבוהה של אורלי, אני יכולה לומר שכן: ריפוי אפשרי.
מחוייבות לעצמי, זמן איכות וכמות עם עצמי ותרגול מיינדפולנס היו חלק קריטי בהבנה, קבלה, הכלה ושחרור מהכאב.
עצמי היקרה: השתחררת מהפיברומאלגיה 🧚♂️🧚♂️🧚♂️🧚♂️🧚♂️
אני, הספקנית הרציונלית, שואלת: האמנם? במאה אחוז?
ועונה: כן ! גם אם לא במאה אחוז. יש בקרים שאני עדיין כאובה ואין לי כח אבל הם מעטים. אני יכולה לבנות על עצמי. גם פחות ממאה אחוז ארנרגיה זה בסדר. היום אני מברכת על כל הליכה, ריצה ועבודה שכן מתאפשרת.
אני המרוקאית שואלת: האם זה בסדר מבחינת עין הרע לומר שזהו?
ועונה: לא יודעת. טפו טפו טפו חמשה חמשה.
💜"מכל הרגעים בזמן
למצוא אחד לאחוז בו
להגיד שהגענו
תמיד לזכור לרגע לעצור
ולהודות על מה שיש ומאיפה שבאנו" כותב ושר עידן רייכל.
אז אני רוצה לאחוז ברגע הזה ולהגיד שהגעתי.
הגעתי לשחרור מהפיברומיאלגיה 🧚♂️
לזכור שהגעתי מכאב.
להודות:
לאהוביי מבית, לאחיותיי נורית דגן עובדיה ושי דגן עובדיה, לחברותיי אחיות ליבי, למטפלות, למורים והמורות ולחבריי וחברותיי לדרך האישית-מקצועית.
תודה !
מי יתן וגם אתם תשתחררו מהעניינים שלכם, מנקניונות, כביסות או איזה עניין בריאות, זוגיות פרנסה אחד אחר.
חג משוחרר מבורך ושמייח💞
