אחריי מדיטציית הפתיחה, אחת המשתתפות סיפרה מה שהיה לה לספר, בביישנות וקצת התנצלות שהיא תופסת את הזמן. אנחנו ביקשנו : "ספרי עוד" והיא סיפרה וסיפרה…
מתוך המילים והחוויות הצטיירה לנו רשת של שחקנים, התרחשויות, סיבות, תוצאות, רגשות, מחשבות, כאבים, חלומות…
כמו רשת טיפות טל או אבניי חן שמשתקפות זו בזו.
מצאנו את עצמנו לשות את מה שהובא לפתחנו, כמו חלה לשבת,
ממוללות את הדברים כמו קצוות של שמיכה רכה,
ואז בא "גל של שקט"
ואז התגלו דפוסים פשוטים מתוך הסיפור המורכב,
כמו שמתואר בסרטון המאד מגניב Simplifying Complexity, בפחות מ 3 דקות 🙂
ב 20/2 ייפתח קורס מיינדפולנס ועולם העבודה,
יהיו שם סיפורים, מורכבות וגם גלים של שקט
ניפגש?
*המצולמת היפיפיה המספרת שבתמונה, אינה זו שמתוארת כאן
* "ספרי לי עוד" ו"גל של שקט" מצוטט משירה של חלי ראובן
היא אמרה לי הכל
בשעה
שכל אחד
הרשה לעצמו לייעץ לי מה לעשות
לתת לי פתרונות
להסביר לי מה עלי לאמר
ואיך נכון שאחיה
בשעה
שכל אחד
הרשה לעצמו
לחשוב
שהוא יכול היה לנהוג טוב ממני
שהוא ודאי היה בוחר אחרת
שאני פשוט לא מבינה
היא,
רק העמיקה את המבט שלה
בי
ואמרה:
"ספרי לי עוד"
וכל ילדותי קמה מרקדת לפניי…
יש מילים שהן כמו טל בשביל הנפש
כמו ים בשביל שרב
כמו אמא בשביל בת
"ספרי לי עוד"
היא הרעידה את הסלעים שהנחתי
על לשוני
כל גופי התערסל בין עיניה
"אני…"
החל שטף דיבורי
"ואז…"
לא יכולתי להפסיק
והדמעות- גם הן לא
"ואני פוחדת כלכך על הילדים, עלי, על הבריאות"…
הלב שלי צריך היה להגיד
להעיד
להתרגל אליו שוב,
בשעה שכל אחד
הרשה לעצמו
לאמר לי:
"אין לך מה לפחד"
"הכל בסדר"
"יש דברים גרועים מאלו"
היא,
רק התבוננה עלי
ואמרה:
"ספרי לי עוד"
עד שראיתי בבהירות
את עצמי
עד שבא גל של שקט
אפשר לשאול, להגיב וליצור קשר 054-2884937
כל טוב ולהתראות 💙 עמית
