לשים לב לפעולה יומיומית פשוטה, הינו אחד התרגילים הראשונים שאנחנו עושים כשעורכים הכרות עם מיינדפולנס. הפעולה יכולה להיות שתיית קפה, צחצוח שיניים, הכנת סנדוויצ‘ים וכו‘.
כשאנחנו שמים לב לאותה פעולה יום אחר יום באופן קשוב, מתגלים לנו דברים שלו לא היינו מדליקים את פנס המיינדפולנס, סביר להניח שלא היינו שמים לב אליהם.
אני למשל, כתרגול, #שמתי_לב_ש כשאני עולה את (40!) המדרגות מהבית לרחוב, הגוף לפעמים קשה לו, לפעמים דווקא סבבה להרגיש את השרירים כשעולים. תחושה טובה של מסוגלות עולה אז.
#שמתי_לב_ש אני לרוב, מסדרת את הגפן שמתבלגנת לה על המעקה. עולות לי מחשבות כמו פליאה על כך שכל יום משהו שונה בה, שהענפים הרכים גמישים וקלים לעיצוב, שאני לא מצליחה להתאפק מלסדר, שהגפן והגינה דומות למה שקורה אצלי בראש, בלגן, שפע, שימחה…
זהו תרגול של שריר תשומת הלב, זה העמוק, המכוון, הלא שיפוטי, למה שקורה עכשיו.
את אותו שריר או פנס, אפשר להפנות לעולמנו הפנימי, למערכות היחסים ולמה שקורה בעבודה.
#מיינדפולנס, כתפיסת עולם ופרקטיקה יכול לאפשר לך עצירה לרגע, התבוננות מעוד זווית, על החוויה האישית והמקצועית ובחירה בהירה, מיטיבה ואפקטיבית, תו"כ חיי היום יום, ללא צורך לצאת למקום מרוחק ומבודד בשביל "לקחת אוויר".
