בלוג

פרק 4: סיפור על נפילה "מיינדפולית": לפני שנים רבות, בכפר קטן בהודו הרחוקה, שלחה אמא את בנה למכולת עם 10 רופי וביקשה שיקנה בקבוק שמן. הבן הטוב רץ לכפר הסמוך, קנה בקבוק שמן, רץ בחזרה, נפל בבוץ ונשפך לו חצי מהשמן שבבקבוק. הוא חזר בוכה הביתה וסיפר בצער שאיבד מחצית

פרק 5: הקדם סיפור מרפא לנפילה מורתי האהובה לסיפורים מרפאים, מעיין בן אריה טוענת שלפעמים סיפורים מרפאים מגיעים אלינו לפניי הזמן בו הם נדרשים לנו. זו אחת הסיבות מיני רבות, שכדאי לנו To set the hook לפרוש את הרשתות והחכות ולדוג את הסיפורים המרפאים שלנו. למה? כי אין לדעת מתיי

בעיצומו של תהליך טרנספורמציה HR גלובלי ענק, בשיחה על העבודה במטבחון עם ג'ני, קולגה מארה"ב שלא פגשתי פנים לפנים לפני כן, היא אמרה: "אני חיה בתוך כלוב מזהב". רגע אמת: כשמשהו לרגע בהיר, צלול, מרגיש שמדבר מהעומק, בכמה מילים בלבד, או בשתיקה רגע אמת בעבודה: אותו דבר, בין אדם לאדם

5 עמיתים נפגשו לשיחה אמיתית: 1. תודעה: שמתי לב ש… 2. מחשבה: יש לי חלום! אני מכוונת מטרה! המשימה: להצליח !!! לחיות בעוצמה!!! 3. רגש: האם אהבתי מספיק? 4. גוף: קשה לי לנשום, כואב לי העומס, מה לעשות עם הניגוד בין צעקת הראש ללחישת הלב? 5. נפש: ששש, הכל בסדר,

את כנס מנהלות הלישכה שהתקיים בבמלון קרלטון בתל אביב, ב 16/8/18, ארגנו בועז נחמד וחברת חשבים. הגעתי לדבר על מיינדפולנס ועולם העבודה,בהמלצתו של חברי רם נחמיה. רם ואני מכירים מאז יום כיפור 2007. לא, לא מלחמת יום כיפור. אז היינו בני שנתיים. רם מצוין בלהרצות, בין היתר את ההרצאה: "

לשים לב לפעולה יומיומית פשוטה, הינו אחד התרגילים הראשונים שאנחנו עושים כשעורכים הכרות עם מיינדפולנס. הפעולה יכולה להיות שתיית קפה, צחצוח שיניים, הכנת סנדוויצ‘ים וכו‘. כשאנחנו שמים לב לאותה פעולה יום אחר יום באופן קשוב, מתגלים לנו דברים שלו לא היינו מדליקים את פנס המיינדפולנס, סביר להניח שלא היינו שמים

העיסוק בנושאים מופשטים הוליד את הצורך לתת שם וצורה ל"תורה" או לקונטקסט שמחבר בין מיינדפולנס לעולם העבודה הארגוני. לשם כך ציירתי בדמיוני מודל של פנס, קראתי לו מודל "פנס המיינדפולנס". פנס המיינדפולנס משול לאלומת אור/ תשומת לב שמאירה מתוך נקודת מוצא שכוללת כאב, הוקרה ושאלה, את החלום והמציאות שלנו שכוללים