בלוג

מה קורה עכשיו?אני עצובה על נחמה ריבלין שהיתה עבורי השראה בלי שידעתי עליה דבר. כועסת על ביבי שהוא לא הגון.מתרגשת מילד פלא ספורטאי מצטיין, מתגעגעת לילד אורי, נסערת ממה שעובר על אמא שלי, בעבודה שלי, ועוד ועוד… אני מוצפת. האירועים עפים עליי ואליי בלי שליטה.מתפלאה לראות איך החוויות לוחצות לי

דיוויד צ'למרס מנסח את השאלה הגדולה ומציע להתייחס לתודעה כמונח יסוד קיומי: "Our consciousness is a fundamental aspect of our existence, says philosopher David Chalmers: “There’s nothing we know about more directly…. but at the same time it’s the most mysterious phenomenon in the universe.” He shares some ways to

4 על 4   4 נשימות לספור עד 4 בשאיפה לספור עד 4 בנשיפה  לפעמים 32 שניות עצירה מספיקות להוציא מהלופ או הסערה.לפעמים עצירה ממש קצרה יכולה לעשות reset.לעצור רגע לנשום.להיזכר שיש נשימה, שיש עוגן. העוגן: תשומת הלב למה שקורה עכשיו. לב העוגן: תשומת הלב לנשימה. ועכשיו: אפשר להמשיך הלאה. ועכשיו?

הסיפור התחיל מהצעה להצטרף לטיול מאורגן, עם מדריך (צור שיזף הנפלא) להר הגבוה, סיני.כבר 30 שנה שאנחנו לא "עושים" טיול מאורגן. זה לא cool. ובטח שלא "עושים" מצרים. זה לא בטוח.הסיפור המשיך בליל סדר אצלנו ביעד (כיף גדול) ויציאה באישון הלילה מהבית, שכל קשר בינו ובין ניקיון וסדר הוא דמיוני

לקראת סוף 2018 השלמתי תוכנית עובדה ל 2019 כשהיא מופרדת לצבעים: הזמן הכתום: זמן עבודה. התוכן המקורי שלשמו התכנסתי: ללמד ולתרגל מיינדפולנס עם אנשים בעבודה. הזמן הסגול: זמן פיתוח שיווקי עסקי.זמן ירוק: זמן משפחה. מישרת אם הבית. זמן ורוד: זמן אישי. אימון גופני, תודעתי, כתיבה, תדלוק.זמן לבן: כל מה שלא הנ"ל. היעדרות מסיבה

"אז איך אפשר לאמץ את הלך הרוח הנכון? יש רק דרך אחת, ולמרבה הפרדוקס, היא כרוכה באימוץ הטכניקה הנכונה"כך כותבת מארי קונדו בספרה סוד הקסם היפני. את הספר קיבלתי במתנה מבוגרות קורס מיינדפולנס בעבודה.במהלך הקורס הן טענו שוב ושוב שיש קווי דמיון בין הלך הרוח שמאפיין מיינדפולנס, להלך הרוח עליו

עצמי היקרה: ממה השתחררת?אני שואלת את עצמי בעצת גל ג'וארי כתרגיל לפסח.עצמי הפולניה, שולפת רשימה נאה של פריטים שטרם השתחררתי מהם.ובכל זאת, אני מקשה.ועונה: השנה השתחררתי מהפיברומיאלגיה🧚‍♂️ לפני 3 שנים, אחרי כמה שנים של כאבים מפושטים וחוסר אנרגיה לא ברור הרופאים נתנו לסבל שם: פיברומיאלגיה. קצת אחרי, סמדר דטנר הנפלאה, שראתה בי

40 דקות מדיטציה יום ראשון אמצע היום . אחסוך לך עשרות שורות של פעולות, חוויות, דרמות ומשימות אינסופיות שהובילו לרגע הזה של העצירה. הטענה. Power-Up.  מיליוני אנשים בעולם עוצרים באופן זה או אחר למדיטציה כי הם מבינים שזו הטענה הכרחית. מקומות עבודה מהמובילים בעולם מגייסים מיינדפולנס כיכולת אישית, בין אישית וקולקטיבית: יכולת תודעתית להיות ולפעול בבהירות, יציבות

שבת בבוקר יום גשום 🌧5 שעות ליווי אימון רכיבת כביש4 רוכבים3 פנצ'רים2 צלחו סיבוב שלם (יעד – עכו – מנות – מעלות – תפן – כרמיאל – יסעור – משגב)1 קוצי נשאר איתי כלומר אני נשארתי איתו לשמור לו על הגב. האמנם? האמנם אפשר באמת לשמור על הגב של מישהו?

מה עוצר אותך? תקרת הזכוכית? הרצפה הדביקה? 50 גוונים של ערפל? ערפל על היעד? הסיפור ששוב התחפרת בו? הגשם שלא מפסיק? הראש השומר? קוצר הנשימה? הזמן? רוחב הנשמה? הלב הדוהר? השלג שמפסיק? החזון שלא חשבת לחלום? 50 גוונים של נצנצים? שלא הכל ורוד? רצפת הזכוכית? התקרה הפתוחה?מה מגניב אותך? קרדיטים:* תקרת זכוכית – מונח שמתייחס לעצירת קידום נשים בעבודה.* רצפה דביקה –

חמש בבוקר יעדהשכמה. אני עייפה. אחריי סופ"ש (שמח) עם לו"ז קשוח (שישבת גם התחילו בחמש). אימון בוקר: אלהים, כמה יפה בחוץ! מקלחת, חביתות, סנדוויצ'ים, כביסה, מדיח. נוסעים לכרמיאל, משרד הרישוי 1: הילד התבלבל במיקום. כרמיאל, משרד רישוי 2: הילד התבלבל בטופס. נוסעת ליעד להביא טופס. נדלקת הנורה של הדלק, בטח

על הכסא במרפאת השיניים אני פוגשת:אותי בת 7 מפחדת מהכאב והלא נודע אותי בת 47 מצטערת על חוסר האונים והנודעאת ד"ר גילי מאיר פנים ושותק בידיים נדיבות את ד"ר יובל מראה דילמות מקצועיות במראה מחויכת את אירנה הסייעת עובדת ונוכחת בעיניים צלולות 💙 על הכסא במרפאת השיניים אני פוגשת:את עידית השיננית שמרגיעה כאב בכאבאת